מקורות מנהג הטסת עפיפונים בקיבוץ להב נמצאים אי שם בשנות ה60 או ה70. מספר הגרסאות על מקור המנהג רבים כמעט כמספר העפיפונים שבשמים. את לב חברי הקיבוץ שבו שני סיפורים שעד ליום זה נחשבים כחלק מאגדות המקום.
ילדי קיבוץ אבודים שהפכו לטייסים
את אגדות העפיפונים של קיבוץ להב היו נוהגים לספר בקולות לוחשים, בישיבה סביב המדורה אחרי ליל שיכרות או בהפסקות של הקטיף במטע האגסים, מוקף במתנדבים ומתנדבות שבאו לקיבוץ מארצות הניכר.
אחת האגדות מספרת על שומרת הלילה בקיבוץ שגילתה באישון לילה, שקבוצה שלמה של בני חמש נעלמה מבית הילדים.
תוך דקות הקיבוץ היה כמרקחה, חברים וחברות התרוצצו הלוך ושוב מחפשים בכל פינה, אורי המא"ז פתח את הבונקר האישי שלו והרים פצצות תאורה שהפכו את הלילה ליום. אחרי זמן קצר הילדים התגלו כשהם צועדים בחושך לכיוון שער היציאה מהקיבוץ.
לשאלת ההורים הם השיבו שהם בדרכם להתגייס לחיל האוויר.
למחרת, כשההמולה שככה הגננת לימדה אותם לבנות ולהעיף עפיפונים במקום לטוס. אירוע זה הפך למסורת חדשה והיה זה טבעי ששנים מקבוצת הילדים הפכו לטייסים. עם או בלי קשר, מהקיבוץ להב יצאו הכי הרבה טייסים יחסית לגודל הקיבוץ לעומת תנועות התיישבות קיבוציות אחרות.
משולש אהבים מסתורי של חברי הקיבוץ: ג'ו, זאביק ודורה
אגדה אחרת סיפרה על ג'ו, מתנדב אירי שהגיע לקיבוץ למספר שבועות ונשאר מספר שנים. חדי עין ועוורים גמורים יכלו לראות את המבטים העורגים שהופנו כלפי דורה אשת חיקו של זאביק הפלחניק. ג'ו היה יושב במועדון, מלווה במבטו את דורה, למורת רוחו הגלויה של זאביק.
ג'ו עבד ביעזים. עם בוקר הוא היה צועד עם העדר אל הגבעות הצחיחות שמסביב הקיבוץ ובזמן שהיעזים היו מלחכים את העשב, ג'ו היה מעיף לשמים עפיפון צבעוני שנראה למרחקים. אחר הצהריים הוא היה קושר את החוט של העפיפון לבזנט, שהיה תקוע בראש בגבעה, והולך לכנוס את העדר למכלאות. לאחר מכן, היה חוזר לראש הגבעה מנחית את העפיפון, מקפלו בזהירות וחוזר לקיבוץ.
בערב, ילדי קיבוץ להב היו מסתכלים מוקסמים איך הוא היה מטפל בעפיפון. לפעמים כשנחה עליו הרוח הוא היה מלמד אותם להכין עפיפונים קטנים מנייר של עיתון על המשמר שהיה במועדון.
יום רדף יום והעפיפון הצבעוני בשמים הפך לחלק מהנוף עד שיום אחד, בראש השנה, מישהו צעק: "תראו את העפיפון!" וכל ילדי הקיבוץ הרימו ראש וראו את העפיפון נסחף עם הרוח אל מעבר לגבול שהיה מאות מטרים מהם.
בערב ג'ו לא נראה במועדון. משלחת שיצאה בחושך למרעה מצאה את העדר מפוזר ושאריות של החוט של העפיפון כרוך סביב הבזנט, שצידו נחתך בסכין חדה. החיפושים אחר ג'ו נמשכו כל אותו לילה.
הגשש הבדואי ידע לספר על עקבות של ג'ו וגבר נוסף שהתקוטטו ביניהם ועל עקבותיו של ג'ו שהוליכו אל מעבר לגבול.
למחרת זאביק ודורה עזבו את הקיבוץ בפתאומיות ומאז לא ראו תושבי קיבוץ להב אותם או את ג'ו. מאז לזכרם, כל ראש השנה חברי הקיבוץ מקימים על אותה גבעה סדנת עפיפונים ותחרות העפת עפיפונים ויש כאלה חדי עין שנשבעים שהעפיפונים מכסים את השמיים.
מרחוק גבוה מעל כולם מעופף העפיפון של ג'ו.
תפילה חילונית לשנה החדשה
גירסה נוספת מספרת על מנהג של הפרחת בלונים עליהם הוסיפו הילדים את הברכות והתקוות לשנה החדשה שבפתח. ברבות הימים הבלונים הוחלפו בקיפקות, עפיפונים קטנים מנייר, שהיו קשורים בחוט ועל החוט היו משחילים מכתב ובו משאלה לשנה החדשה והמכתב היה עולה מעלה לשמים כמעיין תפילה חילונית.
צפו: מבט מהאוויר על הפרחת העפיפונים המסורתית של חברי קיבוץ להב.
